כתיבת סקירה היסטורית מטעם החברה להשבת נכסי נספי השואה, ה"פ 48312-05-13 הכשרת היישוב נ' החברה לאיתור נכסים .
קייס סטאדי- רכישת קרקעות קבוצתית, נספי שואה וחבות היסטורית של חברה יישובית
ה"פ (מחוזי י־ם) 48312-05-13
החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ
נ' חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ
(פסק דין מיום 31.12.2015)
תקציר משפטי־מקצועי
בפסק דין מקיף ועקרוני שניתן ביום 31.12.2015 בבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט רפאל יעקובי), קבע בית המשפט כי קיימת חבות של חברת הכשרת הישוב כלפי החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה, בגין מקרקעין שנרכשו בשנות ה־30 של המאה ה־20 עבור חברי אגודת "זכרון אברהם", יהודים תושבי לודז' שבפולין, אשר רובם נספו בשואה.
ההליך עסק בעסקת חליפין היסטורית:
חברי "זכרון אברהם" שילמו עבור קרקעות באזור שייח' אבריק, ומשאלה לא הועברו לידיהם – הוסכם על קבלת קרקעות חלופיות בעפולה. בשנת 1935 נערכה הגרלה מסודרת בין החברים, בנוכחות נציג הכשרת הישוב, והמגרשים יועדו לכל אחד מהחברים באופן אישי. חרף זאת, הקרקעות לא נרשמו על שמם, ובשנת 1957 אף נמכרו לצדדים שלישיים.
לביסוס התובענה צורפו, בין היתר, תצהירה וחוות דעתה של ד"ר נעמה פרוסטיג־דרמן, שחקרה את:
- דפוסי הרכישה של יהודי התפוצות באמצעות אגודות;
- אופן פעולת הכשרת הישוב בשנות המנדט;
- המסמכים הארכיוניים המעידים על הכרה אישית בזכויות החברים;
- והקשר ההיסטורי שמנע מהחברים ומיורשיהם לממש את זכויותיהם עקב השואה.
בית המשפט קבע, בין היתר, כי:
- ההתקשרות הייתה מהותית עם החברים עצמם, ולא רק עם האגודה כתאגיד;
- האגודה שימשה שלוחתם של חבריה, והכשרת הישוב הייתה מודעת לכך;
- יש לראות ברוב חברי "זכרון אברהם" נספי שואה, מכוח חזקת נספות;
- לא הייתה הפרה מצד החברים, ולא בוצע ביטול כדין של ההסכמים;
- כתבי ויתור וטענות התיישנות אינם פוטרים את הכשרת הישוב מחבותה.
לפיכך נקבע כי קיימת חבות עקרונית של הכשרת הישוב כלפי החברה להשבה, והדיון ימשיך לשלב קביעת הסעדים הכספיים והמעשיים, למעט מקרה אחד שבו הוכח הסדר קודם עם יורשים. ה_פ (מחוזי י-ם) 48312-05-13 החב…
קבוצת רכישה מלפני 90 שנה. שואה. והתחייבות שלא נעלמה.
זהו אחד המקרים הרחבים והמורכבים ביותר בתחום השבת נכסי נספי שואה:
עשרות רוכשים פרטיים, עסקה קבוצתית, הגרלות מגרשים, תכתובות, הבטחות – וקרקע שמעולם לא נרשמה על שמם.
חוות הדעת של ד"ר נעמה פרוסטיג־דרמן אפשרה לבית המשפט לראות את התמונה המלאה:
לא "אגודה עמומה", אלא אנשים פרטיים עם זכויות אישיות, שנקטעו באירועי השואה.
המסר היה ברור:
כאשר ההיסטוריה מראה התחייבות – גם חלוף עשרות שנים אינו מוחק אותה.
השלכות ההחלטה על בעלי זכויות, קבוצות ויורשים
פסק הדין נושא עמו מסרים חשובים במיוחד:
🔹 רכישה קבוצתית אינה מבטלת זכויות אישיות
גם כאשר התשלום נעשה דרך אגודה – הזכויות הן של הרוכשים עצמם.
🔹 אגודה כשלוחה, לא כמסך
בתי המשפט יבחנו מי עמד מאחורי העסקה בפועל – ולא יסתפקו בכותרת התאגידית.
🔹 חזקת נספות – כלי ראייתי מרכזי
כאשר גורל הרוכשים אינו ידוע לאחר השואה, הנטייה היא להכיר בהם כנספים.
🔹 חבות היסטורית של גופים יישוביים
חברות שפעלו בתקופת המנדט אינן יכולות להתנער מהתחייבויותיהן בדיעבד.
הערך המקצועי של חוות הדעת
קייס זה מדגים שיא נוסף בעבודתה של ד"ר פרוסטיג־דרמן:
פענוח עסקת מקרקעין קבוצתית, חוצה ארכיונים, יבשות ודורות – והפיכתה לחבות משפטית חיה.
העבודה שילבה:
- מחקר ארכיוני עמוק;
- ניתוח דפוסי התיישבות ורכישה;
- זיהוי אישי של רוכשים;
- והקשר היסטורי־חברתי של השואה,
והציבה תשתית עובדתית שאפשרה לבית המשפט לקבוע חבות עקרונית רחבה.