כתיבת סקירה היסטורית מטעם החברה להשבת נכסי נספי השואה, ה"פ 24211-03-13 נחלת יהודה נ' החברה לאיתור נכסים .
קייס סטאדי – נאמנות היסטורית, נכסי נספי שואה והכרעה קניינית ללא רישום פורמלי
ה"פ (מחוזי י-ם) 24211-03-13 החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה נ' נחלת יהודה בע"מ (26.5.2015)
תקציר משפטי־מקצועי
בפסק דין מקיף ומנומק שניתן ביום 26.5.2015 בבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת גילה כנפי־שטייניץ), קיבל בית המשפט את תביעת החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה, והורה להכריז על נכס מקרקעין באזור חפצי־בה כ־"נכס של נספה השואה", תוך חיוב חברת נחלת יהודה בע"מ להעבירו למבקשת.
ההליך נסב על חלקה 21 בגוש 10006, הרשומה פורמלית על שם החברה המשיבה, אך נטען כי מדובר ברישום בנאמנות ("שם מושאל") לטובת הרוכשת המקורית – ליבה לנציצקי, יהודייה שרכשה את הקרקע בשנות ה־30 של המאה ה־20 ונספתה בשואה.
ד"ר נעמה דרמן־פרוסטיג הגישה שלושה תצהירים היסטוריים מפורטים, שהתבססו על מחקר עומק בארכיון הציוני המרכזי, ובהם:
- מכתבים, דפי חשבון ורשימות מקוריות של יהושע חנקין;
- מסמכי פרצלציה, גבייה, סלילת כבישים ומיסוי;
- רישומים היסטוריים של חברת נחלת יהודה עצמה, המזהים את לנציצקי כבעלת הזכויות.
בית המשפט קבע כי:
- לנציצקי רכשה את הקרקע כדין והייתה בעלת הזכויות האחרונה הידועה, חרף היעדר רישום בטאבו;
- הרישום על שם נחלת יהודה היה רישום נאמנות פוזיטיבי ומוצהר, ולא בעלות אמיתית;
- גם בהיעדר הסכם מכר או קושאן, די במסמכים ההיסטוריים הרציפים כדי להוכיח קניין שביושר;
- הוכחה נספותה של לנציצקי בשואה, ולמצער התקיימה חזקת נספות לפי החוק.
לפיכך הוכרז הנכס כ"נכס של נספה השואה" והועבר לניהול החברה הממשלתית להשבה. ה_פ (מחוזי י-ם) 24211-03-13 החב…
כשאין טאבו – ההיסטוריה מדברת. וכשהיא מדברת נכון – בית המשפט מקשיב.
מקרה זה ממחיש כיצד ניתן להוכיח בעלות ונאמנות במקרקעין גם שמונים שנה לאחר הרכישה, ללא חוזה כתוב, ללא קושאן וללא רישום פורמלי – באמצעות מחקר גיאוגרפי־היסטורי מדויק.
חוות הדעת של ד"ר נעמה דרמן־פרוסטיג חשפה את המנגנון שהיה נפוץ בתקופת היישוב:
קרקעות נרכשו בידי יחידים, אך נרשמו זמנית על שם חברות התיישבות – בנאמנות בלבד – עד להעברה עתידית.
כאשר הרוכשת נספתה בשואה, הרישום "הזמני" הפך למחלוקת משפטית.
ההכרעה: ההיסטוריה הכריעה את הבעלות.
השלכות ההחלטה על בעלי זכויות במקרקעין
פסק הדין מהווה אבן דרך במספר היבטים מהותיים:
🔹 רישום אינו חזות הכול
גם נכס הרשום על שם חברה עשוי להיות מוחזק בנאמנות – והבעלות האמיתית תיבחן לפי ההיסטוריה.
🔹 קניין שביושר ממשיך לחיות
עסקאות מקרקעין שנעשו לפני חוק המקרקעין עשויות להקנות זכויות תקפות גם עשרות שנים לאחר מכן.
🔹 מסמכים היסטוריים = ראיות משפטיות
רשימות, דפי חשבון, מכתבים ותיעוד מינהלי – כולם יכולים לשמש תשתית ראייתית מספקת.
🔹 חשיבות הזיהוי ההיסטורי של הרוכש
במקרי שואה, מחקר גיאוגרפי־היסטורי הוא כלי מרכזי לזיהוי הרוכש, מקום שהותו וגורלו.
הערך המקצועי של חוות הדעת
קייס זה מדגים את אחד התחומים הרגישים והמורכבים ביותר בעבודתה של ד"ר דרמן־פרוסטיג:
שחזור בעלות שנקטעה בשואה – באמצעות ארכיון, גיאוגרפיה וזיכרון מוסדי.
העבודה כאן לא עסקה רק במקרקעין – אלא ב:
- נאמנות היסטורית;
- דפוסי רכישה ציוניים;
- זיהוי נספים;
- ותרגום עבר מקוטע להכרעה משפטית חיה.
להעתק החלטת בית המשפט- לחצו כאן
רוצים להתייעץ עם ד"ר נעמה פרוסטיג דרמן? – מלאו את הטופס הבא
[wpforms id